מלון נורדאו, נחלת בנימין 27, תל אביב
מהות הפרויקט: שימור מבנה היסטורי עם תוספות בניה

פרוגרמה: מלון בוטיק

סטטוס: הושלם

שנת התחלה: 2006

שנת סיום: 2016

יזם: משפחת מרכוס

אדר' שימור ראשית: סיוון אברג'יל

עיצוב פנים: אדריכלים סברינה סגלה ואופיר אסייס



תיאור הפרוייקט:

ביוזמת משפחת מרכוס, בעלי הבניין , הוצא רשיון לשימור המבנה הקיים והשבתו למצבו המקורי בעת בנייתו. כמו כן אושר בהיתר להוסיף אגף חדש בחלקו האחורי של המגרש והוספת שטח בנסיגה, לקומת היציאה לגג.

השימוש בבניין נותר לבית מלון. נעשו שינויים בחלוקה הפנימית לחדרים : מספר החדרים באגף המקורי צומצם בכדי להגדיל את החדרים, ונוספו מספר חדרים באגף החדש. כך שבסך הכל נותר מספר החדרים כבמקור. הוכנסו מערכות טכניות מתאימות לימינו, כולל מעלית, מיזוג אויר וכד

קישור לכתבה



רקע:

מלון נורדאו נבנה בשנת 1925 בשכונה ההיסטורית נחלת בנימין.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ בסגנון אקלקטי לתכלית בית מלון. המגרש במקור היה של ש. לויצקי, מעסקני ומיוזמי שכונת נחלת בנימין. המבנה תוכנן מלכתחילה עם קומת חנויות בהתאם לאישור העסקים בשכונת נחלת בנימין כרחוב מסחרי.

המבנה נמנה עם המבנים בסגנון האקלקטי המרכז אירופי, הבולטים בתל אביב. תכנונו נעשה בהתאמה למפגש הרחובות הראשיים דאז נחלת בנימין וגרוזנברג, תוך הדגשת הפינה על ידי כיפה בצורת פעמון על הגג במפגש שתי החזיתות.

קומת המסד תוכננה מראש כמסחרית עם חנויות הפונות אל הרחובות. הכניסה למלון היא בצד הדרומי של המבנה, מכיוון רחוב נחלת בנימין.

החזית מחולקת אופקית לשלושה חלקים: קומת המסד המופרדת מקומת המגורים על ידי כרכוב, קומת המגורים, וסיומת הגג מודגשת על ידי כרכוב. מעקה הגג היה עשוי מבלוסטרדות בקטעים שמעל הארקרים. הכרכוב מעל קומת המסד וכרכוב הגג מלווים את החזית לכל אורכה ויוצרים קו אופקי דינמי. פינת המבנה מאחדת את שתי החזיתות השונות במקצב. קונטור מדגיש את תבליטי המלבנים ומלווה את מערך החלונות. בחזית נחלת בנימין שני ארקרים קרובים אחד לשני בניגוד לארקרים בחזית גרוזנברג המרוחקים יותר אחד מהשני. את הארקרים מאחדות מרפסות בעלות מעקה סורג. האלמנטים האנכיים והאופקיים משתלבים בחזית המבנה ותורמים למראה רומנטי נאו-קלאסי. על פי חותמת בית חרושת על המדרגות עולה כי האדריכל מגידוביץ השתמש באלמנטים טרומיים של בית החרושת וילנד הגרמני שפעל בשכונה הגרמנית וולהאללה.

הפבליון בצורת פעמון, סימן ההיכר של המלון, נועד לשמש כחדר כביסה. הוא עשוי מעץ מטויח והפך לדירה מועדפת על ידי שומרי סודיות. אומרים שהסתתרו בו לוחמי המחתרות.

מיום הקמתו ועד היום תיפקד הבניין כבית מלון, והינו המלון הפעיל, הוותיק ביותר בתל אביב.

גם הבעלות על המלון נשארה במשפחה החל מהבונה מר אדולף דייויס, דרך אחייניתו ובעלה סופיה ומשה גרינברג, ועד בעליו הנוכחיים הגב' לאה מרכוס לבית גרינברג